במאי תאטרון ממונה על העלאת מחזה על

בימת התאטרון. הבמאי,משמש כפרשן למחזה
הכתוב, והוא מוביל אתה חזון האמנותי ואחראי
על כל פעילויות ההפקה- משחק,תפאורה
ואביזרים, תלבושות, תאורה וסאונד. הוא שותף
לתהליך יצירת ההצגה לכל אורכו, מבחירת
המחזה ועד להצגתו על הבמה.תפקיד הבמאי
החל להתפתח עם התפתחות והתגברות
הריאליזם בשלהי המאה ה-19,כאשר התעורר הצורך בחזרות קפדניות ובתיאום בין מרכיבי ההפקה השונים לכדי יצירת אחדות טובה יותר בין כל מרכיבי התאטרון.

לפני כן, נהגו המחזאים לביים את המחזות שכתבו.
עבודת הבמאי כוללת שלושה שלבים:
השלב הראשון הוא בחירת המחזה ופיענוחו. בשלב זה על הבמאי ללמוד את המחזה ולהכיר אותו לעומק, לקבוע את הפרשנות שהוא רוצה להציג למחזה ואת מאפייני ההצגה. על הבמאי לבחור רעיון מרכזי שיבוא לידי ביטוי בהצגה, בנושא שלה, בקונפליקט שהיא מציגה ובתהליך שקורה בה.
בשלב השני הבמאי מלהק את השחקנים שיופיעו בהצגה. חייב להיות קשר בין השחקן לבין הדמות שאותה הוא יגלם. בבחירת שחקן לתפקיד מסויים, על הבמאי לחשוב על פרשנותו למחזה.
השלב השלישי בעבודת הבמאי הוא החזרות להצגה. תחילה קוראים השחקנים את הטקסט, ולאחר מכן נערכת פגישה שבה מתוארים לשחקנים הרעיונות המרכזיים והקווים המנחים של אותה הצגה.
על הבמאי לקבוע את מיקומו של כל שחקן על הבמה והתייחסותו לדמויות האחרות ולסביבתו, בהתאם לפרשנות שקבע למחזה. בהמשך, הבמאי בודק את כל אחת מהסצנות, במטרה להבהיר את המתרחש על הבמה ולהבליט את  הרעיון המרכזי. הוא דואג לאחדות תיאטרלית בין האומנויות השונות: משחק, תפאורה ואביזרים, תנועה, תלבושות, מוסיקה ותאורה. מאוחר יותר מתקיימת החזרה הגנרלית, שבה בודק הבמאי אם כל המרכיבים משתלבים, מתפקדים היטב ומביעים את הרעיון המרכזי.
 

ביבליוגרפיה:
תולדות הדרמה והתאטרון- ברוקט ג' אוסקר.

החוויה התאטרונית: מבוא לדרמה ולתאטרון, האוניברסיטה הפתוחה.